top of page

אורי פריימן  -  Techno-Politics and the Techno-Epistemology Framework

Two extreme views about technology can be represented by the opposing camps of liberation and enslavement. For the liberation camp, technology can be seen as generating various ‘freedoms from’ and ‘freedoms to’, as well as a means to effectively monitor governments and increase participatory democracy. On the other hand, the enslavement camp sees technology as out of control, an endangerment to democracy, and a force against freedom. For some of the various political attitudes of this spectrum, different technological advances carry with them a wide range of promises for the improvement of human life and society, but on the other hand, for other political attitudes warning voices which raise alarm from the various risky and dangerous uses of technology. In this manner, each technology has those who support it and those who oppose it.
The first part will briefly present my thesis, which evaluated a variety of organizations for possible technological risks. Beginning with a typology of technological risks, a few examples of politically-disputed technologies and extreme political positions towards them will be given and discussed. An analysis of a specific technology through the prism of four mainstream techno-political attitudes will conclude this part. The second part will present a novel framework for the analysis of technology that is built upon various concepts and methods of Social Epistemology, STS, Social Construction of Technology, and Philosophy of Technology. Through its prism, the epistemic concept of trust regarding technologies will be briefly presented in a democratic context. Focusing on the societal requirements to raise the levels of trust in technologies, the question of which of the political attitudes, as presented in the first part, this account of trust would fit, will be raised.

חגית קיסר - מבט העל האזרחי: צילום אוויר עצמאי בסביבה עירונית משוסעת

כיצד ניתן למפות את שלא ניתן לראות במפה ומצוי בשינוי ותנועה תמידית?
הרצאה זו מציגה נדבך מתוך מחקר לדוקטורט העוסק בפרקטיקות מיפוי השתתפותי בקוד פתוח ובשיטות עשי-זאת-בעצמך, דרך התמקדות ביצירת תצלומי אוויר באופן עצמאי על ידי תושבים בירושלים כמקרה בוחן להשלכות הפוליטיות והמרחביות של עשייה טכנולוגית-אזרחית מסוג זה במרחב אורבני מסוכסך. פרקטיקות ליצירת תצלומי אוויר באופן עצמאי באמצעות כלים נגישים ופשוטים פותחו במהלך ארבע השנים העוסקים ,The Public Lab האחרונות על ידי קבוצה מתרחבת של פעילים, טכנולוגיים ומדענים שנקראית בפיתוח פרקטיקות של מדע אזרחי במטרה להרחיב את אפשרויות המחקר והעשייה סביב סוגיות של בריאות וצדק סביבתי בהקשרים מקומיים. מחקר זה מבקש להרחיב את התיאוריה והפרקטיקה של מדע אזרחי הממוקדות באתגור ועיצוב מחדש של המושגים והפרקטיקות של המדע, לבחינת האופנים בהם טכנולוגיה פתוחה, כלים בשיטות עשי-זאת-בעצמך ופרקטיקות מדע אזרחי פותחים אפשרות לבחון מחדש את הווצרותה של פעולה ציבורית ומרחב פוליטי.
השאלה והבעייה היא, כיצד להכניס את העובדה הברורה של תנועה, שינוי, אי וודאות וקונפליקט אל תוך המפה, כאשר אנחנו מבינים שבגאוגרפיה הכל בתנועה. 1 במיפוי שאציג כאן, שנעשה במשותף על ידי תושבים, פעילים ואנשי מקצוע, המפה מאפשרת לייצג, לתת תוקף ונראות לסוגיות מקומיות ותכנוניות בוערות ומדאיגות. תהליך המיפוי הופך למרחב של מעורבות ומפגש, בו נוצרות נקודות מגע בין סוגיות מקומיות, תושבים, אנשי מקצוע ועשייה טכנולוגית. באמצעות בחינה פנומנולוגית של תהליך המיפוי, המהווה מעין מעבדה תאורטית ופרקטית, אציג שני מקרי בוחן בירושלים, האחד בשכונת קריית היובל והשני בשכונת בית ספאפא. אעלה מספר שאלות ומחשבות על האופן שבו פרקטיקות מיפוי עצמאי והאפשרות לייצר תצלומי אוויר באיכות גבוהה ובקנה מידה מקומי מתחברות ותורמות לשיח המבקש לדמיין וליצור מרחב של פעולה ציבורית החורג מהמגבלות שמטילה המערכת הפוליטית המקצועית ומוסדותיה.

רוני בלנק-גומל - סיכון כרשת: על המחלוקת המדעית סביב התועלת של קסדות אופניים

המחקר עוסק בדרכים שבהן מיוצר ידע, הקריטריונים שדרכם הוא מוגדר כמדעי, דרך בחינת התפתחות המחלוקת סביב הסיכון/תועלת הנובעים מהשימוש בקסדות אופניים וחוקי קסדות אופניים. העיסוק במחלוקת זו התגבר בצורה דרמטית בעשור האחרון, על רקע מה שיש המכנים "רנסאנס" גלובלי של רכיבת אופניים, ומומחים ממגוון דיסיפלינות הפכו להיות מעורבים בנושא. ההרצאה הנוכחית תתמקד באחת מהסוגיות הבולטות בתחום: הטענה ש"קסדות מצילות כמה מוחות במחיר של לבבות רבים". במילים אחרות, יתכן כי קסדות מעודדות אורח חיים 'יושבני', המועיל למספר קטן של פרטים פוגע בבריאות הציבור ככלל.  

המחלוקת סביב חוקי הקסדות מתוארת במקרים רבים כמחלוקת אידיאולוגית בין אלו המדגישים את ערך החופש (לרכב בלי קסדות) לבין אלו המדגישים את טובת הכלל (המחיר החברתי הישיר והעקיף של הטיפול בנפגעים) ואת זכותה של החברה להגן על אזרחיה מפני התנהגות מסוכנת. עם זאת, בניגוד לגישות אחרות בסוציולוגיה של הידע, המדגישות את מעורבותם של אינטרסים ואידיאולוגיה בעיצוב עמדותיהם של מומחים, המחקר מסתמך על תיאוריית שחקן-רשת כדי לטעון שיש לבחון גורמים אלו לצד בחינת אופן ייצור הידע, דרך שימוש בראיונות עומק, ניתוחים ביבליומטרים וקריאה ביקורתית של טקסטים.

הטענה העיקרית שאפתח בהרצאה זו היא כי מדינות וערים שחוקקו חוקי קסדות הפכו להיות "ניסויים טבעיים" שייצרו אוכלוסיות מחקר חדשות. אלו, בתורן, איפשרו שימוש בשיטות מדעיות שלא היו אפשריות בניסויים מבוקרים, והתפתחות זו השתלבה עם שינויים ביכולות דיאגנוסטיות כדי לעצב מחדש את השפה שדרכה מובנת המחלוקת. כך, הדיון סביב קסדות האופניים מהווה מקרה מבחן מעניין לבדוק את התפתחות הקשרים בין שני שדות מדעיים שעד לאחרונה היה ביניהם קשר מועט – תחבורה ובריאות. 

ד"ר ורד מלכה - על מקומו של יישום הוואטסאפ בחייהם של אזרחים במהלך מבצע 'צוק איתן'

מבצע 'צוק איתן', חשף ישראלים רבים לאיום ישיר של פגיעה מטילים והביא לשחיקה נוספת באבחנה בין 'חזית' ל 'עורף' בעתות מלחמה. בדומה למצבי חירום לאומיים בעבר תפקדו אמצעי התקשורת כשחקן מרכזי, ואולם לאלו הוותיקים נוסף הפעם שחקן חדש - הוואטסאפ, יישום שיתופי לטלפונים חכמים. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את התפקידים שמילא היישום בתקופה זו בחייהם של משתמשיו, את ההשפעות האישיות שייחסו לו ואת הקשר בינם לבין משתנים סוציו-דמוגרפיים ומשתנים הרלוונטיים למצב (רמת האיום במקום המגורים, עמדה פוליטית ותמיכה במדיניות הממשלה). המחקר מתבסס על נתונים שנאספו באמצעות סקר מייצג של החברה הישראלית היהודית n=500), טעות תקן 4.5%) בגילאי +16, במהלך השבוע השלישי למבצע. הממצאים מעלים, בין היתר, כי היישום מילא תפקידים חשובים עבור משתמשיו: כמקור חדשותי אודות המבצע, כאמצעי להתעדכנות בשלומם של קרובים, כפלטפורמה למיזמי גיוס והתנדבות וכבמה להעברת מסרים הומוריסטים ולהפצת שמועות. בבחינת הקשר בין פרופיל המשתמשים לדפוסי השימוש, נמצא כי ככל שהיה אזור המגורים חשוף יותר לפגיעה, עלתה לא רק תדירות השימוש אלא גם גיוון השימושים המבוצעים ביישום. גם המידה שבה חש עצמו אדם מודאג (באופן אישי, קהילתי ולאומי) והמידה שבה חש עצמו מגויס נמצאו במתאם חיובי מובהק לתדירות וגיוון השימוש. המחקר חושף את האופן שבו קבוצות שונות באוכלוסייה עשו שימוש בוואטסאפ בימים בהם הפך העורף הישראלי לחזית.

קראו עוד על המחקר

bottom of page